פעילות גופנית כדרך טיפול במחלת הכבד השומני הלא-אלכוהולית

מחלת "הכבד השומני הלא-אלכוהולי" (Non-alcoholic fatty liver disease) היא אחת ממחלות הכבד השכיחות ביותר בקרב הסובלים מהשמנה ופי הנראה כיום כ-20% אחוז מהאוכלוסייה הכללית בעולם המערבי סובלת מכבד שומני לא אלכוהולי. כבד שומני מוגדר ככזה כאשר כמות תאי השומן חורגת מהנורמה של 5%. המחלה גם נקשרת לתסמונת המטבולית ולעיתים אך לא תמיד יתלוו אליה תופעות כמו סכרת, שומנים בדף וכאמור השמנת יתר.

פעילות גופנית היא דרך אפקטיבית כדי להילחם במחלת הכבד השומני

אחת הדרכים האפקטיביות ביותר על מנת להילחם במחלת הכבד השומני היא פעילות גופנית וירידה הדרגתית במשקל. מחקר שנערך על ידי חוקרים איראנים ופורסם במגזין Hepatitis Monthly"" בדק את השפעת הפעילות הגופנית על מחלת הכבד השומני. החוקרים ביקשו לבדוק מהי השפעת פעילות אירובית ואימון כוח על כבד שומני לא אלכוהולי.

לצורך המחקר לקחו החוקרים 30 גברים איראנים המאובחנים כבעלי כבד שומני וחילקו אותם ל-3 קבוצות:

1. קבוצה שביצעה פעילות אירובית בעצימות של 60-75 אחוז מהדופק המרבי
2. קבוצה שביצעה אימון כוח בנפח של 7 תרגילים שונים ובעצימות של 50-70 אחוז מ-RM1
3. קבוצת ביקורת שלא ביצעה כלום.

מדדים נלקחו משלושת הקבוצות טרום המחקר בכדי לבדוק את השפעת הפעילות על הקבוצות. לאחר 8 שבועות נצפו שינויים חיוביים בהרכבי הגוף ושיפור ברגישות לאינסולין הן על הקבוצה שביצעה פעילות אירובית והן על הקבוצה שביצעה אימון כוח, מה שכמובן מאושש את השערת המחקר כי לפעילות גופנית ישנה השפעה חיובית על החולים במחלת הכבד השומני.

איזו פעילות גופנית יעילה יותר כנגד מחלת הכבד השומני

שאלה נוספת שרצו לבדוק החוקרים היא לאיזה מסוגי הפעילות ישנה השפעה טובה ומשמעותית יותר על הסובלים מכבד שומני וכפי הנראה לפעילות אירובית ישנה השפעה טובה יותר על התפקודים שנבדקו על אף שבקבוצה שביצעה אימון כוח נמצאו נתונים טובים יותר של הרכבים אנתרופומטריים כגון משקל ואחוזי שומן.

אילו פעילויות נחשבות פעילויות אירוביות?

כאלו המאמצות את המערכת הקרדיו וסקולרית או במילים אחרות סיבולת לב ריאה, עם פעילויות כאלו ניתן למנות לדוגמא: הליכה, ריצה, רכיבה, שחיה, חתירה, קיק-בוקס

אילו פעילויות נחשבות אימון כוח?

פעילויות הנחשבות אימון כוח הן: אימוני משקולות, אימונים כנגד משקל גוף, אימון עם רצועות TRX, אימון עם גומיות וכו'.. חלק מפעילויות הספורט המסורתיות כגון ג'ודו למשל והענפים היותר מודרניים כגון קרוס-פיט משלבים ביניהם משני העולמות, הן סיבולת לב-ריאה והן סיבולת שריר.

מה חשיבותו של אימון הכוח כפעילות גופנית

לאור ממצאי המחקר (שנשען על השערות מחקרים קודמים) כי פעילות אירובית כפי הנראה עדיפה על פני אימון כוח נשאלת השאלה מהי החשיבות של אימון כוח בכל זאת בתהליך של ירידה במשקל? התשובה היא שלאימון כוח ישנו תפקיד חשוב בתהליך של דיאטה מכיוון שאנו נרצה לצמצם ככל הניתן את איבוד מסת השריר היקרה, אשר לה ישנה חשיבות רבה בשמירה על יציבות המפרקים, הפקת כוח, זירוז המטבוליזם (שריר הוא רקמה מטבולית) ובנוסף לאימון כוח יש גם השפעה על חוזקן של העצמות וצפיפותן.

לא הכל זהה – לכל פעילות ישנה השפעה אחרת על הגוף

לא אחת כאשר פונים אלי מתאמנים בעלי משקל עודף המבקשים להתחיל פעילות אירובית אני נדרש להתאים עבורם את סוג הפעילות האפקטיבי והבטוח ביותר. במרבית המקרים תהיה העדפה לפעילות גופנית בעלת אימפקט קטן יחסי על הגוף ועל המפרקים השונים, לדוגמה הליכה תהיה בעלת אפקט חלש יותר על הברכיים ופלג הגוף התחתון מאשר ריצה, רכיבה תהיה מתונה יותר מריצה או בעבור אלו שאינם יכולים לרכב עשויה להתאים חתירה למשל. גם לעצימות הפעילות יש משקל חשוב ועלינו להתאים את עצימות הפעילות לרמת הכושר וליכולת האישית של כל מתאמן ומתאמנת, זאת נעשה במרבית המקרים ע"י דירוג העצימות לפי התחושה האישית ועל ידי בקרה ומעקב של הדופק באמצעות שעון ייעודי או בבדיקה ידנית על ידי מישוש אחד מאתרי הבדיקה המסורתיים.

כמובן חשוב להזכיר ולו רק בפסקה אחת שגם לשינויים בהרגלי התזונה יש תפקיד מכריע בהתמודדות עם מחלת הכבד השומני והשמנת יתר, הרכבת תפריט מאוזן על ידי דיאטנית/תזונאית קלינית והקפדה על אכילה בריאה תוך מתן דגש לצד הנפשי והרגשי יהוו בסיס יציב וחזק יותר ויעזרו בתהליך ההתמודדות.

מודגש בזאת כי התכנים אינם מתאימים לכל אחד ואחת. התכנים המוצגים הינם להעשרה בלבד, בחלקם דעה ופרשנות אישית ובשום אופן אינם מעודדים שימוש בתוספי תזונה ו/או תוספים/חומרים משום סוג. התכנים אינם מהווים המלצה לתוכנית תזונה, אימון, או פעילות גופנית, או אחרת, משום סוג ואין לראות בתכנים תחליף להתייעצות פרטנית עם רופא וכל גורם מוסמך או רלוונטי.